המדריך : איך לאהוב את המחזור שלי?

מסע של תודעה ~ רגש ~ גוף

  • מה זה אומר ~ לאהוב את המחזור שלי?


    1. תודעה ~  בואי נתחיל מהתחלה

    המחזור הנשי הוא מעגל שלם. הוא התנועה השלמה שבין ביוץ ווסת, בין יציאה והתכנסות, בין פעילות למנוחה.
    כשאני מבינה את התנועה הזו, ומקבלת את הקצב שלה, יש לי יכולת לאהוב את המחזוריות שבי.

    ממש כמו זמן-ירח! אני מתעגלת, מתמלאה, זורחת, ואז לאט מתרוקנת, נחה, ומתמלאת שוב.

    מתי התחלתי לאהוב את זמן הירח שלי? כשהבנתי שהוא הזמן שבו אני הכי קרובה לעצמי.

    כשבחרתי להקשיב לרגש שלי, לקצב ולרצון של הגוף, גיליתי את ההזדמנות העמוקה ביותר לחיבור.

    כיום, דווקא בזמן המנוחה שמגיע עם הדימום – אני מגלה את העוצמה שלי. 

    אני רוצה לשתף אתכן במסע להבנת המחזוריות הטבעית שלנו, כמתנה של אהבה לנשיות! 


    2. רגש ~ יש לי חווית מחזור נעימה ורגועה

    כשאני לומדת את המחזוריות שלי, אני מזהה את הרגש והתחושה בכל שלב.
    מתי קשה לי? מתי אני מלאת אנרגיה? מתי אני צריכה תמיכה? מתי זה הזמן להרפות? 

    כששאלתי את עצמי, הבנתי שהתחושות הקשות הן בעיקר כשיש התנגדות לרגש, כשהרגש לא “מתאים”…
    אם אני יודעת מתי אני רגישה, וזקוקה למרחב, תמיכה והקשבה – יש לי יותר כלים להתמודד. 

    עם השנים, אני לומדת גם את הנעים והמרגש בקבלת הווסת- המסע הרגשי מחזיר אותי אל עצמי.
    המפגש עם הגוף, המפגש עם הדם, הם מרגשים ומיוחדים, באווירה חגיגית, כמו טקס.

    אני מרגישה מיוחדת! נעים לי לפנק את עצמי, להתייחד איתי, לעזור לי להרגיש טוב. 


    3. גוף ~ אני מודעת לצרכים שלי, המשתנים במהלך החודש


    ציון ימי הווסת והביוץ ביומן / אפליקציית מחזור, יעזרו לי להתאים את אורח החיים שלי וסדר השבוע לתנועה המחזורית.

    למשל, כשאני מרגישה את כוח החיים המתעורר בי לאחר הווסת, ומתגבר לקראת הביוץ – זה יהיה זמן שיותר יתאים לי לצאת, לפגוש אנשים, להיות בחברה, לעשות עבודה פיזית ומסעות.

    אני יכולה להנות מהגוף שלי המתחדש ונמצא בתנועה, וברצון למפגש.

    לקראת הווסת, אני אוהבת את תחושת ההתכנסות והרגיעה, אני מחכה לזמן הנעים שבו אפשר לעצור ולנוח.
    אני נהנית להישאר יותר בבית, להיות בנתינה כלפי עצמי, לפנק ולהקדיש זמן מיוחד.


    חיבור תודעה ~ רגש ~ גוף, “זמן ועת לכל דבר תחת השמש” – 

    אני יודעת מה הגוף שלי צריך עכשיו, אני יודעת מהי החוויה הרגשית, ואני יודעת שבכמה ימים אשתנה שוב!
    הידיעה והניסיון משחררים אותי מהצורך להתנגד, ולהיות משהו אחר.
    אני מקבלת את הרגע, השלב והחוויה של העכשיו, יש שקט בלב ונינוחות בגוף.

     

  • למה אני לא אוהבת את המחזור שלי?
     

    1. תודעה ~ איך השפיעה עלי התנייה חברתית

    בשנות ה 20 שלי התנגדתי לעצור בזמן הוסת. אני זוכרת שאפילו היה לי מין ‘דווקא’ כזה-
    אין לי כאבים, אני מכניסה טמפון, אף אחד לא יודע, “יש לי כוח לעשות הכל וזה בכלל לא משפיע עלי”.

    כואב לי עכשיו להיזכר בזה, כי רואה את המראה של החברה שלנו, ככה חינכו אותי…
    זה היה המסר שקבלתי מסביב, אפילו בין החברות שלי – להיות ב’מחזור’ זה חלש. זה כואב. זה מגביל.

    במבט חיצוני, יש ציפייה ‘לתפקד’, להתנהג כאילו הכל כרגיל, להסתיר את הדם.
    עם התנייה תודעתית כזו, חווית המחזור נצבעה באור שלילי, בלי שבחרנו בכך.

    רובנו התרגלנו להתבייש, להדחיק, ופיספסנו את העוצמה והייחודיות שיכולה להתלוות לזמן הזה.
    האם יש כאן גם אפשרות למשהו נעים, מרפא, מרגיע, משחרר ואפילו יפה?


    2. רגש ~ מתי הייתי בניתוק, התנגדות ופחד מלהרגיש

    בתוך התנועה המחזורית, אנחנו חוות רגש בגלים.

    חווית הביוץ מושפעת מהאנרגיה המינית שלי- מבחינה רגשית, סביב הביוץ יכולה להיות בקשה פנימית לחיפוש אחרי מפגשים והפרייה.
    כשהביוץ “מותאם” לרצון הרגשי שלי, הוא ייחווה כהנאה והתרגשות, וכשהוא “לא מותאם” הוא ייחווה כמעייף, מלחיץ ואף כואב.
    ובמקביל כמובן – זמן הווסת.
    כשאני במודעות לרגש המשתנה בהתאם לשלבים השונים בחודש, זה עוזר לי להבין ולקבל את עצמי.

    אם אני רוצה להיות אמא, יכול להיות הרבה מתח סביב הביוץ, לפעמים התרגשות ושמחה ולפעמים לחץ.
    כמובן שקבלת הווסת יכולה להיות מאכזבת, כניסיון שלא הצליח.

    התחושות ישתנו שוב אם אני בתקופה שאני רוצה לטייל, להיות במסעות ולהתעופף, או להיפך- אני מתחילה עבודה חדשה וקבועה, ורוצה להתקרקע.
    בכל תקופה אחווה את הביוץ והווסת בצורה אחרת.

    חווית הביוץ יכולה להיות אינטנסיבית ומעייפת אם אני בתקופה של לבד והסתגרות, ונוצר בתוכי קונפליקט בין הרצון לצאת והרצון להתכנס.
    זה יכול לקרות גם אחרי פרידה מאדם אהוב וחוויה של אובדן.

    דווקא בזמנים כאלו יהיה בווסת משהו משחרר, ותומך במסע רגשי פנימי, ממש עד ל ‘התאהבות’ בעצמי.

    כל האירועים האלו משפיעים על אופי הביוץ שאחווה – כמה ארצה להתמסר ובאמת להיות בחיפוש אחר מפגש והפרייה?
    כמה אתנגד לגוף וארצה במסע העצמאי שלי ובחופש שלי?

    חווית הווסת מושפעת מאוד מהיחס שלי לנשיות שלי- כמה אני אוהבת להיות אישה?
    האם אני מרגישה שלהיות אישה זה זכות, או נטל? האם זה בעל ערך, או נחות?

    איך אמא שלי התייחסה לנשיות שלי, האם כמשהו חיובי שצריך לעודד, או כמשהו מוגזם שצריך להסתיר? או פשוט בהתעלמות והדחקה?

    כשאנחנו שואלות כדי להתקרב לעצמנו, נופתע מכמה תשובות יהיו שם! 

     

    3. גוף ~ למה אני מתעלמת מהצרכים שלי?

    אם הגוף שלי רוצה וצריך לעצור ולנוח, איך אני אגיב כשמצופה ממני להמשיך בשגרה פעילה?
    רוב הפעמים – בכאב. כאבי ראש, כאבי גוף שונים. חולשה, סחרחורת. התכווצויות.
    הגוף שלי תעשה כל מה שהיא יכולה כדי לגרום לי לעצור… עד שאקשיב.

    נשים רבות מספרות על כאבים חזקים והתכווצויות בזמן הוסת, שנרגעים רק כשהן שוכבות ונחות, בבית.
    הצורך הברור שלי הוא לעצור ולנוח – אם יכולתי הייתי נחה, נכון?

    איזה מחיר אני משלמת אם אני מתעלמת מהרצון החזק, הבסיסי והמהותי של הגוף שלי, שמבטא את כל המהות שלי?
    האם אני יכולה לבחור?
    ובזמן הביוץ – יכול להיות בי דחף כל כך חזק לצאת, לחפש, להכיר, להפגש, לבטא את עצמי לעולם, ליצור מתוך תנועה וחוויה של הפרייה.
    כמה כואב ומתסכל זה יהיה לחסום את האנרגיה הזו?

    אם התרגלתי להשתמש בטמפון / תחבושות חד-פעמיות, ולזרוק אותן מיד לפח, יהיה לי קשה לדעת את עוצמת הדימום שלי, אורך הווסת, התדירות והפולסים, ולא אוכל לראות את השינויים שקורים מחודש לחודש.

    נשים רבות מספרות על אלרגיות, גירוד ובעיות גניקולוגיות רבות, הנגרמות משימוש במוצרים חד-פעמיים מלאים בכימיקלים.
    התחבושות החד-פעמיות הן אטומות, ואין איוורור ראוי לכל האיזור בין הרגליים, מה שמחמיר את הבעיה.

    הגוף מאותת – קשה לי. חנוק לי. הגוף מזהה כימיקלים, ומגיבה באלרגיה. האם אני מקשיבה?

    ניתוק תודעה ~ רגש ~ גוף, “למה נולדתי כאישה” –

    אם אני לא מקשיבה לקצב הטבעי של המחזוריות הנשית שלי, אני סובלת.
    אני רואה רק את המגבלה והחולשה בנשיות, אני מתנגדת להיות אישה, וזה כואב.

    פעמים רבות ההתנגדות היא מתוך התנייה חברתית, חינוך מוטעה והרגלים, ולא בחירה אישית מודעת.
    אם יכולתי לבחור, מה הייתי רוצה לשנות?

     

  • מה אני יכולה לעשות כדי לאהוב את המחזור שלי?

     

    1. תודעה ~ האפשרות לשינוי

    מילת המפתח היא – שינוי.

    אני כל הזמן משתנה, וגם הוסת שלי משתנה מחודש לחודש, ומשקפת את השינויים שעברתי.

    אם אני פתוחה לשינוי, ומבינה שזוהי המהות, יש ביכולתי לבחור.
    אם התרגלתי למשהו- זה יכול להשתנות,
    אם הדימום שלי קצר / ארוך / חזק / חלש – זה יכול להשתנות,
    אם היו לי כאבים- זה יכול להשתנות,
    אם אמרו לי שזה מלוכלך, מביך, מקולקל – זה יכול להשתנות,
    אם לא אהבתי את חווית המחזור שלי- זה יכול להשתנות,
    אם לא הבנתי מה קורה בגוף שלי- זה יכול להשתנות,
    גם אם אני רגילה לסבול כל החיים ממצב מסוים,
    אני יכולה לשמור בתודעה את האפשרות שזה לא מצב קבוע- זה יכול להשתנות!

    למי שמבקשת שינוי, הוא יקרה. כל עוד אהיה פתוחה לכך שאין כאן שום דבר קבוע. 

    והאמת היא תמיד – יש לי יכולת בחירה, ויש לי יכולת השפעה.


    2. רגש ~ אני יוצרת חיבור לעצמי  

    האם זה יכול להיות גם נעים ומשמח? 

    בגיל צעיר עברתי לשימוש בתחבושות בד, וזה שינה את כל התחושה שלי.
    זו הייתה ממש תגלית- התחלתי לראות את היופי והעוצמה שיש במחזוריות הזו.
    יכולתי לפגוש את הדם הנקי, הטהור, ולמדתי להבין את האופי של הווסת שלי – כמה, מתי, איך…  

    לא בבת אחת, אלא לאט לאט, התחלתי להתחבר לדם שלי ולמחזוריות שלי.
    הבנתי שהגוף שלי מבקש פעילות סביב הביוץ ומנוחה בזמן-ירח, וגיליתי שזו יכולה להיות חוויה חיובית, אם ארצה.

    הבנתי שאם אני נחה ומרפה- הכאב פוחת בצורה משמעותית, ושמותר לי, ליצור את הזמן המקודש הזה.
    כשהתרגלתי לראות בדם דבר טבעי וחיובי, גם הרגש נרגע, ויתרתי על ההתנגדות.
    מחודש לחודש החוויה נהייתה יותר נעימה וזורמת, פחות לחוצה, פחות כואבת. 

    כיום, אני מעצבת ותופרת בעצמי במוצרי כותנה למחזור הנשי, ופוגשת הרבה נשים שמופתעות לגלות את החוויה החיובית שזה נותן להן.

     זרימה פחות חזקה, הפחתה בכאבים, הפחתה עד להפסקה של אלרגיות, אדמומיות, גירודים ובעיות גניקולוגיות.
    החוויה השלילית, היא בדרך כלל תוצאה של שימוש במוצרים חד-פעמיים מלאים בכימיקלים.

    השימוש בכותנה נעימה ובבדים צבעוניים ומשמחים מפיע בכל הרמות – בריאותית, אקולוגית, כלכלית…
    וכמובן ההרגשה שלנו משתנה- הכרת תודה על המחזוריות הבריאה של הגוף שלי, ואפילו הנאה ושמחה לקראת הדימום. 

    הסיום של הווסת יכול להיות מלווה בטקס קטן וסמלי, חיבור לטבע ולאדמה. 


    מה זה אומר לתת את הדם לאדמה?

    דם הווסת הוא נוזל עשיר וחיוני, מלא בחומרים מזינים, בעצם ה’ריפוד’ שהרחם מכינה לתינוק/ת, ומה שהופך אחרי קליטת הריון להיות שילייה מזינה.

    אם אין הפרייה ברחם, משתחרר מגופנו נוזל החיים העוצמתי, שהוא גם מרפא לבני אדם וגם מזין לאדמה ולצמחים.
    הרחם ‘משילה’ את הריפוד ומתכוננת למחזור חדש.

    במסורות רבות נחשב הדם מקודש, כנוזל יקר ערך. הטקס של החזרת הדם לאדמה, הוא בעצם סגירת מעגל-
    אני מודה להוויה הנשית היכולה ליצור חיים, ונותנת את ההזנה לצמחים וזרעים.

    בעקבות השימוש במוצרי כותנה, יכולתי להחזיר את הדם לאדמה, עם המים שהשרתי בהם את התחבושות / תחתונים, או פשוט ישירות לדמם על האדמה. 

    ראיתי עשרות פעמים איך העציצים והגינה שלי מגיבים בשמחה ורעננות לדם הזה!

    ישנה גם מסורת של הטמנת השילייה, לאחר הלידה, עם זרע או שתיל של עץ, שמקבל את ההזנה של התינוק ואת הרוח של האם והיילוד.
    השתילים האלו, גדלים בצורה מפליאה ומיוחדת.. מניסיון.


    3. גוף ~ אני לומדת את הצרכים שלי 

    בואי תשאלי את עצמך –  איך חווית המחזור שלי נראית עכשיו? 

    א.  מהם הדברים שאני אוהבת בה, והייתי רוצה להשאיר? 

    ב.  מהם הדברים שאני לא אוהבת בה, והייתי רוצה לשנות? 


    א
    . בואי תבחרי דבר שאת אוהבת, ואת יכולה להעצים אותו, למשל…

    “בזמן-ירח אני מרגישה שאני בימים מיוחדים, שבהם מותר לי להתפנק ולנוח.”
    “אני אבחר להיות יותר בבית, לפנק את עצמי באוכל טעים, אמבטיה, אתן לעצמי זמן נעים לשכב במיטה ולקרוא ספר, או לשבת בגינה / בטבע, וסתם לבהות…”

    ב. בואי תבחרי דבר שאת לא אוהבת, אבל יהיה לך קל לשנות- בתור התחלה. למשל…

    “בזמן-ירח קשה לי להיות מרוכזת במשימות פרקטיות, להתאמץ, לעשות פעילות גופנית, להיות בנסיעות ארוכות.”
    “אני אבחר במשימות קלות יותר ואדחה את המאמץ לימים שאחרי, אעשה פעילות רגועה ואיטית, אקצר את הזמן מחוץ לבית.”

    כל שינוי קטן הוא משמעותי, ומורגש בגוף ובחווית הווסת, כשהוא נעשה מתוך מודעות להיטיב עם הגוף והתחושה, ופשוט להיות טובה אל עצמי.


    א.
    להבין מה נעים לי- ולבחור לפעול בכיוון.

    ב.  להבין מה לא נעים לי- ולהרפות מאמץ. 


    יש לנו כמעט חודש שלם לפעילות מאומצת, נסיעות ומפגשים, אם נרצה.
    לכן בזמן-ירח, אם הגוף מבקשת מנוחה- זה הזמן המתאים להרפייה, רגיעה ואיטיות.
     לחדש את הכוח והחיוניות שיהיו זמינים לנו בהמשך החודש.

    נסי חודש אחד. העצימי את האהוב עליך, והפחיתי בלא אהוב עליך.
    ~ כמובן אלו רק דוגמאות, כל אחת והעדפותיה.

    בדקי שוב, האם זה עזר? האם זה כיוון טוב בשבילי?
    האם זה היה קל ופשוט? מה הדברים שהקשו עלי?
    וראי אם תרצי, לבחור דבר נוסף, קטן ופשוט, שהיית רוצה שישתנה. 

    עדיף לא להתחיל מהדברים הקשים והכבדים – כי מה שחשוב זה להרגיש תנועה נעימה של שינוי. צעדים קטנים הם נעימים ומעוררי מוטיבציה. 


    מה למדתי? 

    היחס שלי אל המחזור שלי, כל המחזור שלי, יכול להשתנות מחודש לחודש, ואני יכולה לבחור בו.
    אם אני נמצאת בהתנגדות למחזוריות, לתחושה ולצרכים שלי – אני סובלת ולא אוהבת את המחזור שלי. 

    אם אני לומדת מה קורה לי, אף אני מרגישה ומה אני צריכה, יש לי אפשרות בחירה,
    יכולת תודעתית לעשות שינוי, שמשפיעה באופן ישיר על מצב הגוף שלי, השמחה שלי ותחושת הטוב שלי בעולם 
    ⁦❣️⁩


    אז איך את רוצה לחוות את זמן הירח שלך?

מנעמי זמן ירח